<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת מוסף (ר"ה) סימן י'</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ואין פוחתין מעשרה פסוקים למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות וכתב הרשב"א ז"ל הלכך לכתחלה בעינן עשרה ובדיעבד אפי' בשלש יצא וכן נמי כתב הרמב"ן ז"ל עשרה מלכיות כנגד עשרה קלוסין שאמר דוד בהללויה הללו אל בקדשו. עשר זכרונות כנגד עשרה ודויים שאמר ישעיה רחצו הזכו וכו' וכתיב בתריה למדו היטב וכתיב בתריה לכו נא ונוכחה וכו' ועשר שופרות כנגד שבע כבשים ופר ואיל ושעיר ומתחילין בשל תורה ומסיימין בשל תורה וכן נסדרו בסדרי התפלות אומר תחלה ג' פסוקים של תורה ואח"כ ג' של כתובים ואח"כ ג' של נביאים ומשלים בשל תורה שחוזר ואומר ובתורתך כתוב לאמר אלא שבמלכיו' מסודר אחר פסוקי הנביאים מיד ובזכרונות ושופרו' אינו אומרו אחר פסוקי הנביאים אלא אומר בזכרונות אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו בזכרון טוב מלפניך וסמוך לחתימה אומר ובתורתך כתוב לאמר וכן בשופרות אומר אחר פסוקי הנביאים אלהינו ואלהי אבותינו תקע בשופר וסמוך [ע"ב] לחתימה אומר פסוק של תורה וזה שאין עושין כן במלכיות לפי שפסוק אחרון של תורה במלכיות הוא שמע ישראל ואין מלכות בו כמבואר לפיכך סדרוהו סמוך לפסוקי דמלכיות לפי שנדע כי לשם מלכות נקבע או נוכל לומר לפי שהמלכיות אין חותמין בהן מעין מלכות מקדושת היום לפי שבה נכללה לפיכך צריך להשלים כל פסוקי המלכיות בתוך המלכיות ולחזור לענין הפתיחה שפתח בה שהוא קדושת היום לפיכך הוא אומר קדשנו במצותיך ודברך אמת וקיים וכו'. ואם השלים בנביא יצא וכתב הרשב"א ז"ל הא דאמרינן אין פוחתין ולא אמר אין מוסיפין נראה שאם בא להוסיף מוסיף כמו שירצה וכן אמרו משמן של גאונים ז"ל.
<h2>דף לה.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל ואפי' אומר ובתורתך כתוב לאמר ואמר פסוק אחד של תורה והפסיק שוב אינו צריך והריא"ף ז"ל כתב שאין צריך לומר שום פסוק כיון שאמר נעשה ונקריב לפניך כמו שכתוב בתורתך וכו' אבל צריך לומר מלכיות זכרונות ושופרות ור"ת ז"ל פי' דאמלכיות זכרונות ושופר' קאי לבד הסוגיא דובתורתך כתוב לאמר והא דאמרינן דצריך לומר מלכיות י"ל כשהתחיל לומר הפסוקים אבל מקראות של מוסף של שאר ימים טובים צריך לומר ואין להפטר בנעשה ונקריב וכו' שהמקראות הם עיקר הקרבנות יותר מעשרה פסוקי' של מלכיות שאינם קרבנות והר"י בעל המנהל כתב בשם רבו דלכל הלשונות אם אמר כאמור צריך לומר הקרבנות דלמה כפל אם לא לאמרם. והר"ז ז"ל כתב שצריך לומר פסוק א' של תורה וא' מכתובים וא' מנביאים ואם אמר ג' מכלן יצא וזה שאז"ל כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך על פסוקי המוסף הוא ר"ל שאין צריך להזכיר כלל לפסוקי המוסף דהיינו ובחדש השביעי וכו' אלא כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר דיו כמו שעושין בשאר ימים טובים שאין מזכירין פסוקי המוסף אלא שאומר כמו שכתבת עלינו בתורתך וכו' דמשום דלא רגילי בהו לא צריך לאדכורינהו הכא נמי לא שנא. אבל פסוקי מוסף שבת וקצת פסוקי מוסף דר"ח אמרינן משום דרגילנא בהו והרשב"א ז"ל כתב שאין צריך להזכיר פסוקי ר"ח כלל אלא אומר את מוסף וכו' והראב"ד ז"ל כתב דהא אמרינן כיון דאמר ובתורתך כתוב לאמר ובדברי קדשך כתוב לאמר אע"פי שלא הזכיר הפסוקים כיון שהזכיר למקו' כתיבתן יצא וכ"כ הרשב"א ז"ל וזה בשלא התחיל בפסוקים כלל אבל התחיל בפסוקים אין פוחתים מעשרה לכתחלה ובדיעבד בשלש יצא.
